לא מזמן קראתי מאמר על "מגפת הבדידות" במאה ה 21, אשר מתאר כיצד הסמארטפון (הוואטס אפ בפרט), הפייסבוק והרשת תורמים ואף מביאים לאחוזים גבוהים של בדידות רגשית בקרב צעירים. בכתבה מצוין שכ- 40 אחוזים מצעירים בגילאי 18 – 34 באמריקה מרגישים בודדים לעומת 60 אחוזים החשים  בדידות רגשית בבריטניה. כלומר, כל צעיר/ה שני/ה חשים בדידות רגשית. אלו מספרים גבוהים, גבוהים מאוד!

 

מעניין יותר מן הכתבה עצמה, היו התגובות שהתפרסמו על כתבה זו המעידות על אחוזים דומים של צעירים החשים בדידות רגשית בארצנו.

 

הסכנה הטמונה ב'בדידות' רגשית נובעת מכך שהיא תופעה 'נרכשת', מה שמסכן את המשך החיים, היות והבדידות הופכת להרגל שמביא ל'מציאות' חיה. שלום חנוך בשירו "אדם בתוך עצמו" מתאר סכנה זו בבירור:  

"אדם בתוך עצמו הוא גר, לפעמים עצוב ומר הוא, לפעמים הוא שר.

לפעמים פותח דלת לקבל מכר. אבל לרוב אדם בתוך עצמו נסגר!.

 

 לכן יש צורך למצוא דרך לפרוץ את מעגל הבדידות ו/או לפרוץ את מעגל המסכים

 

טיפול פסיכולוגי מקצועי מביא לעזרה רבה ויכול לפרוץ מעגל זה.

עצם ההליכה לטיפול אומרת שני דברים עיקריים: האחד, אני רוצה שינוי בחיי ואני מוכן להשקיע בזה זמן ומשאבים. השני, אני מוכן ליצור קשר אחר, עמוק, אינטימי וקרוב עם אדם אחר. בשונה מההרגל שסיגלו לעצמם עד כה (רשת ומסכים). השאיפה היא שקשר כזה, יוטמע ויביא לקשרים אחרים מחוץ לטיפול (מה שלרוב קורה).

 

לפני שאתאר (בקצרה) גישות טיפוליות העוסקות בבדידות רגשית חשוב להבחין בין תחושת בדידות לתחושה של להיות לבד.

להיות לבד משמעותו להיות עם עצמך. ניתן להרגיש בדידות כשנמצאים לבד, וניתן להיות לבד ולא להרגיש בדידות בכלל.

הלבד הוא מצב פיזי שבו אתה נמצא פיזית ללא אדם נוסף לידך, בעוד שבדידות רגשית אינה קשורה במספר האנשים שסובבים אותך. ניתן להרגיש בדידות גם כששייכים לתא משפחתי, מוקפים בחברים ונמצאים פיזית ביחד.

 

כמעט כל גישה טיפולית עוסקת בבדידות, למשל:

 

• הפסיכיאטר והאנלטיקאי קרל גוסטוב יונג טען ש"בדידות נובעת לא מחוסר אנשים סביבך, אלא מחוסר היכולת לדבר עם אנשים על מה שמשמעותי לך." אמירה זו יכולה להסביר את תחושת הבדידות של "דור הפייסבוק" להם יש הרבה חברים ברשת, אך עדיין חשים בודדים.

• הפסיכואנליטיקאי אריק אריקסון מתאר בשלבי ההתפתחות את השלב השישי "אנטימיות למול בדידות" אשר מופיעה בעיקר בגילאי 18 – 35 (מעניין שהכתבה עסקה בגילאים אלו) הקונפליקט שמאפיין שלב זה הוא חיפוש אחר קשר אינטימי מול בריחה מקשר קרוב וקבוע. בשלב זה מבסס הפרט את עצמאותו, מתנתק מהקשר התלותי בקבוצת השווים ומהוריו ומתפקד כאדם אחראי ובוגר.

• הפסיכולוג ויליאם ג'יימס, אבי גישת הפונקציונליזם טען  ש"יש לנו נטייה מולדת לגרום לאחרים להבחין בנו ובאופן חיובי. אי-אפשר להמציא עונש שטני יותר מלשחרר אדם אל חברת בני אדם שאינם מבחינים בקיומו"

• הגישה הקוגניטיבית התנהגותית (c.b.t) תעבוד בעיקר על שינויי דפוסי התנהגות שהוטבעו במהלך השנים אשר הביאו את האדם לבדידות.

• ע"פ הגישה האקזיסטנציאליסטית, הקיום האנושי הוא בודד. בסופו של כל יום, אנחנו בעצם לבד, עם עצמנו.

 

אחת מהסיבות העיקריות בפנייה לטיפול זוהי תחושת בדידות. יחד עם מטפל נכון ומתאים ויצירת אוירה נעימה וכימיה טובה, ניתן יהיה לצאת ממעגל הבדידות.

 

מניסיוני בקליניקה, נושא הבדידות רגשית עולה פעמים רבות אצל מטופלות ומטופלים, הן בצורה גלויה וישירה, והן בצורה סמויה ופעמים רבות מלווה בחרדה גדולה מכך.

באמפתיה רבה,  במהלך הטיפול, אנו צועדים לליבה של הבדידות, ומבינים את מהותה, מאין היא באה, ולאן היא מופנית. בטיפול אנו מדברים על הנושאים המשמעותיים למטופל (יונג). המטופל עם הזמן מרגיש שהמטפל מבחין בקיומו ובעולמו הפנימי (ג'ימס). הקשר המיוחד והאינטימי שנוצר בין המטפל למטופל מביא לשינויים בדפוסי התנהגותו של המטופל ( c.b.t ), ויחד אט אט יוצאים מבדידות אל האינטימיות (אריקסון).

 

אני ממליץ למי שחש בדידות לפנות לעזרה מקצועית, וכי  "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית ב', 18).

אף אחד לא צריך לעבור  את זה לבד!

 

עוד על דיכאון לחץ כאן

עוד על רגשות אשמה לחץ כאן

עוד על חרדה לחץ כאן

​