כדי לפתור את הבעיה, תחילה עלינו להבין מה זה "רגשות אשמה"

אדם מרגיש "רגשות אשמה" כאשר הוא התנהג באופן לא מוסרי. כלומר, כאשר אדם מצוי בקונפליקט פנימי בין התנהגותו לבין הערכים המוסריים שהוא מאמין בהם.

הפסיכואנליטיקאי זיגמונד פרויד מתאר שתחושת אשמה מתמשכת היא תוצר של מצפון נוקשה מאוד או סופר אגו נוקשה. התפתחות רגשות האשמה מתחילה כבר בילדותינו כאשר ננזפנו על ידי הורינו או אם נפגענו מכל הערה שיצאה מפיהם.

 

רגשות אשמה טבועים בנו מהרגע שאנו נולדים:

ניתן לראות שעוד משחר ההיסטוריה אנו עסוקים ברגשות אשמה. למשל, הסיפור השני בתנ''ך, לאחר בריאת העולם הוא "הגירוש מגן עדן". אחרי שחווה אכלה מעץ הדעת ונתנה גם לאדם הם נתקפו רגשות אשמה על כך שהמרו את פיו של ה"אב הגדול" – אלוהים ושהבינו שהם ערומים. לכן הסתתרו ממנו.

גם הסיפור שמגיע לאחר מכן, קין והבל, עוסק ברגשות אשמה. לאחר שקין רצח את אחיו הבל, הוא התמלא ברגשות אשמה (וטוב שכך). כאשר "האב הגדול" שאל אותו, איה קין אחיך? והוא ענה בכעס אכול רגשות אשמה – "השומר אחי אנוכי".

 

אשמה היא רגש אנושי רציונלי שהתפתח במהלך האבולוציה. אם אדם חש אשמה לאחר שפגע באדם אחר, או כאשר השיב רעה תחת טובה, רבים יותר הסיכויים כי לא יפגע באדם נוסף או שיתנהג באנוכיות. באופן כזה, הוא מפחית את הסיכוי לפעולות נקמה מצד חבריו לשבט ובכך מגביר את סיכוייו לשרוד.

אך הבעיה עם אשמה שהיא אף פעם לא מגיעה לבד, תמיד נכנסים איתה רגשות אחרים כמו ייסורי מצפון, בושה וביקורת עצמית.

 

אשמה נורמאלית למול אשמה מתמשכת שאינה רלוונטית לחיינו

רגשות אשמה שנמשכים פרק זמן קצר, ובעקבות מקרים בודדים הם נורמטיביים ולגיטימיים ואפילו ישנן סיטואציות בהן הם הכרחיים ומהווים חלק בלתי נפרד כמו הורות.

אך כאשר רגשות האשמה נמשכים פרק זמן ארוך מדי או באים לעיתים תכופות אז הם יכולים להפריע לנו בחיי היומיום.

 

המקורות לתחושות אשמה הם:

 

• משבר נפשי – כאשר אנו במשבר נפשי כגון דיכאון, חרדה, פרידה, גירושים, מוות של אדם קרוב – כל הרגשות מתעצמים כך גם רגשות האשמה.

 

• פחד מכישלון – כישלון זה בעצם סכנה מלהרגיש רגשות קשים כמו אכזבה, עצב וכאב לכן אנו נמנעים מעשיה שיכולה להביא עלינו כישלון. אך כאשר אנו נמנעים מעשייה, אי אפשר להימנע מרגשות אשמה על כך.

 

• אי לקיחת אחריות על מעשינו – רגשות אשם לעיתים הם "הצדקה" לחוסר עשייה ולקיחת אחריות, אנו כל כך עסוקים ברגשות האשמה שאנו לא מוכנים לקחת אחריות על הטעויות שעשינו וללמוד מהם.

 

השלכות של רגשות אשמה ממשוכים:

רגשות אשמה ממושכים יכולים להשפיע על הדימוי העצמי שלנו. עם הזמן הדימוי העצמי שלנו יורד כי אנו עוסקים רק בזה שלא הצלחנו ובהלקאה עצמית כגון: "איזה אפס אני", "למה זה קורה לי כל הזמן" וכו'.

רגשות אשמה ממושכים ודימוי עצמי נמוך יכולים גם להפוך לדפוס התנהגות שמביא לדחיית דברים, ומניעה מעשייה.

בעצם דימוי עצמי נמוך והפיכתו לדפוס התנהגות משפיע על כל פן בחיינו, אנו מתחילים לחשוב שלא מגיע לנו שהעסק שלנו יצליח, כי לא עשינו ובזבזנו זמן. לא מגיעה לנו זוגיות טובה, כי אנחנו בטלנים וכו'..

 

רגשות אשמה בקרב נשים:

מחקרים מלמדים אותנו כי רגשות אשמה מאפיינים נשים כ 30 – 40 אחוז יותר מגברים במקום עבודתם. הן חוות רגשות אשמה על כך שהן לא טובות מספיק, עושות מספיק, הן תמיד לוקחות על עצמן יותר מטלות ואף עובדות יותר בבית.

זה קורה מהסיבות הבאות:

כבר מגיל צעיר ישנה ציפייה שתהיינה מנומסות, שקטות צייתניות ולא דעתניות יותר מדי. ציפיות אלו משפיעות על ההתבגרות. כי הו מביאות ליותר פיקוח עצמי ועולם ערכים נוקשה.

יש להוסיף על כך את המנגנון הביולוגי, הריון, לידה, אמהות שללא ספק משפיע גם כן על רגשות האשמה.

בעצם, אישה קרייריסטית תמיד נמצאת במלכוד ולא משנה מה היא תבחר: קריירה או אמהות – תמיד תחוש רגשות אשמה.

 

איך ניתן להעלים /להפחית רגשות אשמה:

• כאשר מופיעים רגשות אשמה, יש לשים לב באילו תחומים הם מגיעים. לרוב נגלה שאנו דוחים דברים ונמנעים ממה שקשה לנו. עימות עם מה שקשה לנו איתו, יביא אותנו לעשייה.

 

• יש לשים לנו מטרות/ציפיות רציונאליות. למשל אם התחלנו דיאטה ואנו מצפים תוך שבוע להוריד 5 קילו, נתאכזב מהר מאוד מפני שזו ציפייה לא רציונאלית. או אם פתחנו עסק, ונצפה שכבר בחודשים הראשונים העסק ישגשג – אז ככל הנראה, צפויות לנו אכזבות ובעקבותיהן יגיעו גם רגשות האשמה.

 

• כאשר קובעים מטרה כדאי להתחיל בקטן, במשהו שאנחנו טובים בו ולאט לאט להעלות את הרף. כי הצלחה מולידה מוטיבציה שמביאה לעשייה.

 

• נשים טובות בהכל, ורגילות לעשות כמה דברים יחד – כמו, קריירה, אימהות, משפחה וכו'. ניתן להיות טובות בהכל אבל חשוב לא לעשות הכל יחד. למשל כשאנחנו בעבודה, אז להיות רק בעבודה (להוציא כמובן מקרים דחופים בהחלט). כשאנחנו בבית עם המשפחה, להיות רק שם, ולא לעסוק בעבודה. כך ניתן את הכל במקום אחד. זה יהיה יעיל יותר, וגם רגשות האשמה יופחתו משמעותית.

 

• חשוב לקחת הפסקות לפעמים, לצאת לנופש בשביל הנפש. להטעין מצברים, לצחוק, לאהוב ולהרגיש.

 

לסיכום,

רגשות אשמה טבועים בנו, הם חשובים להמשך הישרדותנו בחיים. אך רגשות אשמה ממושכים יוצרים מעין גלגל שמזין את עצמו, ככל שנרגיש אותם זמן ממושך יותר, כך הם ישפיעו יותר על כל פן בחיינו, ונמנע מעשייה. בהמשך זה ישפיע על הדימוי העצמי שלנו, ולעיתים אף יהפוך לדפוס התנהגות.

 

לפי מילותיה של ערה דינקצ'יאן בשירו של יואב יצחק " זה הזמן לסלוח":

 

זה הזמן לסלוח (גם לעצמינו)

לוותר לשכוח 

גם אם זה קשה…

לא צריך לברוח ואת האמת למרוח" 

​

עוד על בדידות לחץ כאן

עוד על דיכאון לחץ כאן

עוד על חרדה לחץ כאן