בקרב בני נוער

הפרעות פסיכוסומטיות

כשהגוף מדבר -

אלון חקאק, פסיכותרפיסט

יהורם גאון מציג כאבים פסיכוסומטיים והתקפים של היפוכונדריה

איילה (שם בדוי), בת 15, תלמידת כיתה י', הופנתה אליי על ידי הוריה. יש לה כאבי ראש כרוניים, וכאבי בטן חוזרים. היא ביקרה אצל מספר רופאים, וכולם לא מצאו אצל איילה שום בעיה רפואית והציעו שאלו יכולים להיות כאבים פסיכוסומטיים.

 

בפגישתנו הראשונה, איילה הופיעה עם ג'ינס כחולים, וחולצה שחורה מעט גדולה עליה ובעיקר עיניים גדולות. כבר אז חשבתי לעצמי, וואו עיניים כאלו רואות הכל, לעיתים יותר מדי. פניה היו נפולות.

מהר מאוד הבנו שכאבים אלו מופיעים באמצע השבוע ונעלמים באורח פלא בסופי שבוע. דבר שגרם לי לחשוב שאולי באמת מדובר בכאבים פסיכוסומטיים. לעיתים, סיפרה איילה שהיא נאלצת לזייף כאבים בסופי שבוע רק בכדי שהוריה יאמינו לה שאלו כאבים אמתיים ושהיא לא מזייפת אותם בכדי לא ללכת לבית הספר.

עוד בפגישה הראשונה, איילה שאלה אותי, (ופה הרגשתי שאני בבחינה): "אלון האם כאבים אלו אמיתיים?"

תשובתי היתה חד משמעית, כן. בשבילך הם אמיתיים...

 

האם באמת כאבו לאיילה הראש והבטן?

האם היא היתה חולה במשהו או שאלו כאבים פסיכוסומטיים?

או שזה בכלל מעין "דווקא" להורים?

אולי באמת לא בא לה ללכת לבית הספר?

 

ובכן בהקשר לשאלה הראשונה, כאשר מטופל אומר לי שכואב לו, לעולם איני מתווכח איתו, ולא משנה אם זה כאב פיזי או כאב נפשי. כשכואב אז כואב! ואני שם קודם כל כדי לשמוע על הכאב ולהביע אמפתיה לגביו.

האם היא חולה, אנו כבר יודעים שלא. הרופאים לא מצאו כלום וגם היא שמעה זאת מהרופאים (חשוב!). ולשאלה השלישית, לא רק שאינה עושה דווקא, היא אפילו מזייפת כאבים בסופי שבוע בכדי שיאמינו לה שכואב לה באמצע השבוע. עד כדי כך.

כשהיא סיפרה לי שהיא מזייפת כאבים, חייכתי. איילה חייכה גם, ושאלה אותי מדוע אני מחייך. עניתי שלשמוע במשפט אחד זיוף ואמונה זה קצת מצחיק, לא?

גם היא חייכה...

אבל אפילו היא לא הבינה כמה המשפט הזה נכון בנוגע לכאבים פסיכוסומאטיים.

 

כאבים אלו הם תסמינים ל"הפרעה סומטופורמית"

הפרעה זו מדגישה את הקשר ההדוק בין גוף לנפש. ישנם מקרים רבים שבהם מחלה פיזית משפיעה גם נפשית על האדם. למשל מחלה כרונית יכולה להביא לדיכאון, בדידות רגשית וחרדות. פה פועל אותו העיקרון רק הפוך, קונפליקט רגשי, נפשי, לחץ/סטרס, מתח חברתי אשר מאותת כתסמינים פיזיים שלא נמצא להן כל בסיס רפואי.

חשוב לציין, אנשים אלו מאמינים בלב שלם שהם סובלים ממחלה או מכאב. הם לא מזייפים זאת על מנת להשיג רווח כלשהו בחייהם באופן מודע. אלו למעשה כאבים פסיכוסומטיים.

 

אם כך, כיצד אנו נזהה הפרעה סומטופורמית?

הפרעות סומטופורמית כוללות בתוכם תלונות על בעיות גופניות.

התסמינים והכאבים יכולים להופיע ככאבי ראש, כאבי גב, מיחושים בבטן, לעיתים הקאות ללא סיבה מוכרת לעין. כאבי גרון, כאבים בשרירים, עייפות, אבדן תיאבון, שינה מרובה ועוד.

- ישנם גם תסמינים של הפרעות נירולוגיות, כגון:

שיתוק במקומות בגוף, הפרעות ראייה, שיווי משקל ונימולים. התסמינים הללו, מקשים על האדם לעשות דברים בסיסיים בחיי היום יום.

 

ישנם ארבעה סוגים של הפרעות סומטופורמיות והם: הפרעת כאב, הפרעת סומטיזציה, היפוכונדריה,

והפרעת המרה.

 

הפרעת כאב:

זוהי ההפרעה השכיחה ביותר בקרב בני נוער וילדים. בהפרעה זו, האדם חוזר ומתלונן על כאב מסוים בגוף, כמו כאבי ראש, כאבי בטן, כאבי גפיים ועוד. לעיתים הכאבים יכולים להופיע במספר מקומות בגוף בו זמנית.

כ 15 אחוזים מתלמידי בית הספר מתלוננים על כאבים אלו. כאשר ב 90 אחוז מהמקרים לא נמצא הסבר רפואי על כך.

ממצאים מראים שנמצא קשר ישיר בין כאבים אלו למידת הלחץ בחיי התלמיד. ככל שהלחץ גבוה בחיי התלמיד כך הכאבים מופיעים באופן חזק יותר.

 

סומטיזציה (הפרעה פסיכוסומטית):

שנים רבות חשבו שגורמים פסיכולוגיים הם הסיבה למחלות גוף מסוימות, כמו כיב קיבה, לחץ דם גבוה, בעיות בעיכול ועוד. אך היום השתנתה הדעה, ומחקרים חדשים מראים שישנה תשתית פיזיולוגית ברורה למחלות אלו. אך גורמים פסיכולוגיים, רגשיים ונפשיים משפיעים על התפרצות המחלה והמשכה.

התלונות הגופניות מופיעות בד"כ לפני גיל 30. נערים ונערות הנמצאים תחת לחצים רבים יכולים לזרז את התפרצות המחלה.

 

היפוכונדריה:

כולנו מכירים את דמותו של יהורם גאון בסדרה "קרובים קרובים". יהורם כל הזמן היה עסוק במצבו הפיזי והרפואי וחיפש תסמינים למחלות, שלא תמיד קשורים למחלה ספציפית. הוא הסתובב עם כדורים ביד ותורים אצל רופאים. זוהי בעצם היפוכונדריה, פחד מתמיד מהדבקות במחלה. במקרים רבים ישנה הימנעות מדברים בסיסיים, כמו לאכול ולשתות מחוץ לבית, פחד מחיידקים, ולעיתים אף הימנעות ממגע מאנשים.

 

הפרעת המרה:

יש לציין שזוהי ההפרעה עם האחוזים הנמוכים ביותר.

בהפרעת המרה ישנם תסמינים של הפרעות נוירולוגיות, כגון שיתוק במקומות בגוף: רגליים, ידיים.  הפרעות ראייה, ראייה כפולה, איבוד ראייה בעין אחת או בשתיהן בעיית שיווי משקל ואיזון .

אבי הפסיכולוגיה, פרויד, קרא לתופעה זו "היסטריה" וייחס אותה לקונפליקטים מיניים מודחקים ומומרים לשיתוק מקום מסוים בגוף.

אך כיום מיחסים להפרעה זו בעיקר הימנעות מסיטואציות מלחיצות, למשל הימנעות מללכת לעבודה או לבית הספר כי צפויה שם התמודדות עם לחץ גדול וקונפליקטים קשים מנשוא.

 

אם כך, כיצד ניתן לטפל בהפרעות סומטופורמית?

תחילה, יש ללכת לרופא ולשלול בעיות נוירולוגיות או מחלות פיזיות אמיתיות.

כאשר לא מוצאים בעיה רפואית אמיתית, יש לפנות לטיפול פסיכולוגי כי יתכן ומדובר בכאבים פסיכוסומטיים.

הטיפול המומלץ הוא טיפול המשלב בתוכו גוף ונפש. מכיוון שבעיות פסיכוסומטיות מקורן בנפש אך מתבטאות בעיקר בגוף, יש לשלב טיפול דינמי יחד עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי ילמד את המטופל לזהות את הדפוס ולהבין את המצבים שמביאים להתקף חרדה ומשם לתגובה גופנית, פסיכוסומטית והוא יקבל כלים להתמודדות איתה. אך טיפול דינמי יחקור לעומק את שורשי החרדה ויפתור את הקונפליקטים החבויים בנפש.

חשוב לציין כי, מחקרים הראו שכשילדים ובני נוער אינם מקבלים טיפול לכאבים פסיכוסומטיים, עולה החשש שהם יהפכו למבוגרים שאינם מתמודדים עם לחץ ובכך עלולים לסבול מכאבים (בטן, ראש, גב וכו') יותר מילדים שטיפלו בכאבים הפסיכוסומטיים שלהם.

עוד על חרדה לחץ כאן

עוד על דיכאון לחץ כאן

עוד על רגשות אשמה לחץ כאן