חרדות רבותיי חרדות

- הרי כולנו בני-אדם

אלון חקאק, פסיכותרפיסט

מהי חרדה, מהם התסמינים של חרדה וכיצד ניתן לטפל בחרדות

קצת סטטיסטיקה:

הסטטיסטיקה מראה שכ-25% מכלל האוכלוסייה במהלך חייהם יתמודדו עם מתחים ולחצים ואף התקפי חרדה. כלומר  1 מתוך 4 אנשים יחוו חרדה כלשהי במהלך חייהם. זה הרבה, אפילו הרבה מאוד!

מה זה אומר בעצם - שאת/ה לא לבד.

 

  • הדבר הכי חשוב שיש לדעת על חרדה הוא שישנם טיפולים יעילים מאוד בחרדה, ועד 95 אחוז הצלחה בטיפול בה.

  • המעניין הוא שלמרות אחוזי ההצלחה הגבוהים בטיפול בחרדות, רק פחות משליש מהסובלים פונים לטיפול בגלל חוסר מודעות ומסטיגמות לגבי הטיפול הפסיכולוגי.

אנשים מציירים את חווית החרדה

מהי חרדה:

חרדה היא מצב שבו אדם חש אי נוחות ואי שקט נפשי ופיזי, בנוסף למתח עצום ודאגה רבה. ישנן מחשבות רבות שמשהו רע עומד לקרות. מעין סכנה ממשית או דמיונית, באופן מודע או באופן לא מודע. הדומה הוא שבכל החרדות האדם חש בחוסר אונים מוחלט כאשר היא מופיעה.

 

התסמינים של התקף חרדה:

התקף חרדה מוגדר כהופעה  פתאומית ועוצמתית של פחד, בהלה, או אי נוחות, המגיעה לשיאה בתוך דקות ספורות וכוללת לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים, ללא כל סימן לאירוע רפואי כמו לחץ דם גבוה, התקף לב וכו':

תחושה של סכנה קרבה, צורך להימלט, תחושה שהדברים אינם מציאותיים, פחד מאובדן שליטה, פחד ממות, תחושה של מחנק.

דפיקות לב, רעידות, סחרחורת, קוצר נשימה, גלי קור או גלי חום, כאב בחזה, בחילות, הזעת יתר
 

הגורמים לחרדה:

ישנם גורמים רבים שמביאים חרדה, נהוג לציין לפחות שלושה גורמים מרכזיים:

  • קצב חיים מסחרר – אנו מתמודדים עם חיים מהירים מאוד, שינויים טכנולוגיים וסביבתיים מתרחשים בקצב מהיר ואנו לא מצליחים להטמיע את השיניים מספיק מהר. הפער שנוצר בין קצב השינויים לקצב הטמעתם בחיינו, כאלו גורמים לחוסר וודאות וכתוצאה מכך, לחרדות.

  • "Too much information" – בעולמנו היום, אנו מוצפים בידע ומידע בעיקר מהתקשורת ומהאינטרנט עד כדי כך שאנו לא יודעים להתמודד איתו ואנו מגיעים למצב של חוסר אונים וכתוצאה מכך המתח עולה ועלולה להתפתח חרדה.

  • בדידות במאה ה-21– היום האינטראקציה שלנו עם העולם מתבצעת ברובה "מרחוק" – מאחורי המסכים – דרך האינטרנט והטלפון החכם. והפער בין החיים הנשקפים דרך המחשב למציאות, גדול מאוד. בפייסבוק כולם מציגים "חיים מאושרים ומושלמים" בזמן שהמציאות שונה לגמרי. בנוסף הקשר עם החברים והשכנים כמעט ולא קיים והקשר עם המשפחה המורחבת הולך ונעלם. תחושת הבדידות עולה דבר המשפיע ישרות על מתח ועל רמת החרדה.

 

כיצד מטפלים בחרדה

באופן כללי ישנן שתי גישות עיקריות לטיפול בחרדה.

הגישה הדינמית, אשר מאמינה  שמקור החרדה  נובע מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה זו גורסת שהתקפי החרדה הם רק סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאם רק נעלים את התסמינים, הבעיה תמשיך להופיע אבל בצורה אחרת. לכן לפי גישה זו יש צורך להגיע לשורש הבעיה, לפתור אותה וכתוצאה מכך גם ייעלמו תסמיני החרדה.

 

הגישה הקוגניטיבית התנהגותית נותנת כלים מעשיים בכדי להפחית את תסמיני החרדה. בטיפול כזה, נלמדות דרכי הרגעה, והגברת השליטה העצמית כך שהחשש מפני התקף יפחת וההתקפים עצמם יופחתו. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפול כמו דמיון מודרך, נשימות והרפיה.

מצאתי שהשילוב של הגישה הדינמית, אשר מאמינה בתהליך טיפולי עמוק, יחד עם הגישה התכליתיות והמעשיות של הגישה הקוגניטיבית התנהגותית , מביא לתוצאות משמעותיות באופן המיטבי והיעיל ביותר בטיפול בחרדה.

 

עוד על בדידות לחץ כאן

עוד על דיכאון לחץ כאן

עוד על רגשות אשמה לחץ כאן