• מדוע חשוב לעבד את הגירושים?

בזמן הליך הגירושים, מתעוררים רגשות עזים של כאב, כעס, ולעיתים אף נקמה, רגשות אשמה וכישלון. כאשר רגשות אלו לא מעובדים – הם קודם כל "תוקעים" אותנו באותו המצב למרות שכבר התגרשנו, כך שזה לא מצריך אותנו להישאר כך.

בנוסף, רגשות "כלואים" כמו אלו, במשך זמן רב,  יכולים לעבור שינוי ובעצם במקום כעס ונקמה על בן הזוג, זה הופך כעס כלפי עצמנו, אשר עם הזמן משפיע על דימוי עצמי נמוך, ובטחון העצמי שלנו יורד משמעותית.

רגשות האשמה מתחילות להשפיע, ומערערים כל חלקה טובה בתוכינו, "אולי הייתי אשה לא מספיק טובה לבעלי", "אם היתיי עושה כך וכך זה לא היה קורה" , "בטח הוא ימצא משהי הרבה יותר טובה ממני", אולי בכלל מגיע לו משהי ש...". ומחשבות אלו לא נגמרות. מנגד, מחשבות כמו "אם הייתי אומרת לו מה עובר עלי, אולי זה היה משתנה", אם לא הייתי שותקת כל הזמן ומכילה ומבטלת את עצמי אז הייתי יכולה להביא לשינוי ולשמור על הנישואים", "אם הייתי חזקה יותר, ובעלת ביטחון עצמי, הוא לא היה עוזב". "אולי לא השקעתי מספיק בזוגיות אלא בקריירה" וכו'. זה לא נגמר.

תחושת הכישלון שהנה לא הצלחתי להחזיק זוגיות ונישואים, אם לא בשבילי אז לפחות בשביל הילדים נמצאת לאורך כל הדרך. ואם לא הצלחתי פעם אחת מה יבטיח שאצליח בפעם הבאה.

אנו לא רוצים להעביר את הילדים שלנו טלטלה כזאת שוב. בעצם מפחדים להיפגע, ומתחילים לבנות חומות, ועליה כל מיני כללים ומבחנים לבן הזוג שיבוא. אבל קשה להצליח במבחן אם לא יודעים את החומר, לכן זה נועד מראש לכישלון.

פעמים רבות, גירושים לא מעובדים, יכולים להביא לשחזור היחסים שהיו בנישואים, ובעצם להביא את אותה התוצאה.

לעיתים, אנו משליכים על בן הזוג או בת הזוג, את כל הכעסים והמועקות שהיה לנו על האישה או על הבעל מבלי בכלל שלבן או בת הזוג יש קשר לזה.

 

אך יותר מכל, היא ההתמודדות החדשה עם הלבד. לגדל את הילדים לבד, לישון לבד וכו'. תחושת הלבד הזו שמלווה אותנו לכל מקום. בנוסף, ההתמודדות של למצוא חברה חדשה, והרי כל החברים שלנו נשואים. אנו לא באותו המקום. ואני גם לא רוצה להכביד, רק מעצימה את תחושת הלבד.

בתקופה הראשונה ישנם את הרגעים שבהם הבית ריק, הילדים אצל הגרוש/ה, ויש שקט, השקט שכל כך רצינו בזמן הנשואים שבו נוכל קצת לנשום, לקרוא ספר טוב, לראות סרט, פתאם הופך לשקט כל כך חזק, כל כך קשה מנשוא עד שאנו מנסים בכל מיני דרכים לברוח ממנו. בכלל איך מבשלים פתאם לאדם אחד, רק לי. והמחשבות, המחשבות רצות, למי אני היום, ומי הייתי ולאן מכאן. מה אני עושה עם כל הזמן הפנוי שיש לי.

לאט לאט נכנסים הפחדים. לעיתים הם אפילו משתקים.

להסתיר, לשמור הכל בפנים שהילדים לא יראו מה שעובר עלי, החברים (מי שנותר), לא להדאיג את ההורים. אז אנו לובשים מסיכות ועוד מסיכות שכבר לא מזהים מי אנחנו מול המראה. זה לוקח מאתינו המון כוחות, עד שכבר כמעט לא נותר...

​

כיצד ניתן להקל בתקופה שלאחר הגירושים?

 

* יש להכין את עצמינו לתקופה לא פשוטה, אפילו קשה מאוד. עצם ההכנה וההכרה בכך, תביא התמודדות בריאה ונכונה עם            הגירושים.

 

* יש לנסות לשהות ככל הניתן בסביבה תומכת, משפחה אוהבת, חברים, שיוכלו להכיל את הכאב העצבות בתקופה זו. להרגיש 

   בנוח להיעזר באנשים אלו לעזרה עם הילדים, קשיים כלכליים וכו'.

 

* חשוב, להיות אמיתי ולא להעמיד פנים שהכל בסדר - לכן חשובה סביבה תומכת, מבינה ומכילה תאפשר לך להיות אתה.

​

* לא להיות לבד בזה. לשתף, לשתף ולשתף! אתם לא מבינים כמה זה יכול להיות משנה חיים.

​

* להצטרף לקבוצות לגרושים /גרושות בפיסבוק (יש לא מעט) שבהם נפגשים, יוצאים, מכירים חברים חדשים                         

   ואף מוצאים פרק ב'.

 

* מומלץ לעשות פעילות גופנית, תתפלאו לדעת כמה ספורט יכול להקל על תחושות קשות של עצב וכאב. בפעילות גופנית,              משתחררים אנדורפינים - משככי כאבים טבעיים הנמצאים במוח, הגורמים לתחושה טובה, לשחרור ולהסחת דעת מכאבים            שונים. חשוב לציין, שלסביבה התומכת יש חלק גדול בעידוד לביצוע פעילות גופנית בתקופה שלאחר פרידה, כי בתקופה זו

   קשה מאוד לגרום לזה לקרות לבד.

 

* כדאי לזכור (עם כל הקושי החבוי בזמן תהליך הפרידה) שכמו רוב הדברים בחיים, הזמן עושה את שלו, באמת!

​

* זה הזמן להגשים כל מיני רצונות / חלומות שרציתם בעבר וזנחתם עם השנים. כל אחד והחלום שלו (לא, זה לא קלישאה). זוהי 

   דרך להתמודד עם הזמן הפנוי שנוצר לכם ועם ה"שקט".

 

* פעמים רבות טיפול פסיכולוגי יכול להקל משמעותית בהתמודדות עם גירושים.

 

אני מאמין שיש בנו את הכוחות להתגבר על הכל, אנו רק צריכים לדעת איך להגיע לכוחות האלו, ואיך להשתמש בהם ופה טיפול פסיכולוגי יכול לעזור.

המשורר והיוצר דודו טסה תיאר זאת יפה בשירו "בסוף מתרגלים להכל" וזה נכון, אך משפט זה  חובה בתוכו גם תקווה אך גם סכנה בהקשר של גירושים. תקווה בכך, שגירושים זה לא סוף העולם, מתרגלים וממשיכים הלאה. אך יש בזה גם סכנה, איך שתתנהלו עם זה בהתחלה ולאורך זמן אתם תתרגלו לזה. כך שאם תחיו את הלבד ובפחדים, בסוף תתרגלו לזה, וזה יהפוך לבדידות. בכך אתם מסכנים אתכם ואת הסובבים אותכם.

​

אם כך, יש פה הזדמנות למצוא הרגלים בריאים, מהנים וטובים. זכרו זאת.

 

עוד על כיצד הגירושים משפיעים כל הילדים לחץ כאן.

עוד על דיכאון לחץ כאן.

עוד על בדידות לחץ כאן.

עוד על רגשות אשמה לחץ כאן

עוד על חרדה לחץ כאן