top of page

על נערות ונערים החווים גירושים

אלון חקאק, פסיכותרפיסט

גירושים 1_edited.jpg

במאמר זה אתאר בקצרה את התהליך שעוברים נערים ונערות כאשר הוריהם מתגרשים. בנוסף, אציג כיצד ניתן לעזור להם ולהקל עליהם בזמן גירושים.

כאשר הסטטיסטיקה מתארת שאחד מתוך ארבעה זוגות מתגרש, ישנה תחושה שגירושים זה כבר לא עניין של מה בכך.

נכון, אמנם להבדיל מפעם כבר פחות מביש  להתגרש (למרות שגם היום יש לי מטופלים שמתקשים לספר לחבריהם הקרובים ביותר שהוריהם התגרשו) אך בכל זאת יש לגירושים השפעה עמוקה על הנער או לנערה.

 

אני מזמין אתכם 

ליצור איתי קשר

 כאן 

תחילה, יש להבין שגירושים לנער/נערה הם טראומה, אולי הטראומה הגדולה ביותר שהם חוו עד כה.

הנער מרגיש שהבית שבנו לו, מתמוטט, מתפרק לרסיסים והחרדה גדולה, גדולה מדי.

תחילה, הוא מנסה לעצור את הפרוק, לתקן, בכל הכוח. להושיב את  ההורים לשיחה, מנסה לגשר ביניהם, להביא לשלום בית. כשזה לא מצליח הוא מנסה לגייס אותם, וכל האמצעים כשרים, ניתן להבחין בהתדרדרות בלימודים, הגעה הביתה בשעה מאוחרת, לעיתים אף תהיה אלימות בבית הספר ומחוצה לו, הכל בכדי שהפוקוס ירד מהגירושים ויתמקד בו. בעצם באופן לא מודע, מתחיל תהליך של פגיעה עצמית. הנער שם לב שהוא נקלע לאיזו בעיה רצינית, שני הוריו מתגייסים למענו, ויש לו תחושה שזה יגרום להם להישאר יחד. כאשר זה לא קורה, החרדה ממשיכה לגדול. המתבגר מבין שהוא לא יכול לעצור את זה, אין לו שליטה על פירוק הבית, על הגירושים, בעצם אין לו שליטה על חייו. החרדה מתעצמת. בהמשך, הוא כבר מפסיק להאמין. מפסיק להאמין באלוהים, הרי הוא לא עצר את זה, הוא לא עזר לו בזה, מפסיק להאמין בהוריו, הרי אם הוא היה חשוב להם והם היו אוהבים אותו באמת, הם היו מתאמצים בשבילו, ונשארים ביחד ולא מתגרשים.

ולאט לאט, הנער מפסיק להאמין בעצמו, הרי אף אחד לא עצר את זה, כלומר הוא לא שווה את זה, הוא הסיבה שבגללה הם מחליטים להתגרש. הוא לא היה מספיק טוב, מספיק חכם, מספיק יפה, מספיק רגיש. זה בגללו.

האבסורד, שהעולם של הנער/ה מתמוטט והעולם ממשיך כרגיל, לא ער לשבר שמתקיים בתוכו, וכך גם הציפיות ממנו ממשיכות כהרגלן, להצליח בלימודים, להכין שיעורי בית, לעזור במטלות הבית, להיות חבר טוב, ועוד.

העולם מתמוטט לו, והוא מנסה לא להישבר האם אתם באמת חושבים שלימודים מעניינים אותו ברגעים אלו? הוא מנסה לשרוד את השבר. 

והכי גרוע, דווקא בזמנים האלו כשהוא הכי צריך את הוריו, שיהיו שם, שיחזיקו אותו, שירגיעו, שיפחיתו קצת מהחרדה, לרוב הם לא פנויים – כי הם עצמם חווים את אותו הדבר. והם מפנים את כל הכוחות בכדי שהם עצמם לא יתפרקו בשבילם ובשבילו. הם עצמם בעיצומם של הגירושים ומגייסים את כל כוחם בשביל זה. הם בעצמם צריכים שמישהו יהיה שם, שיחזיק אותם, שיאמר להם שהכל בסדר, שיחבק אותם ושיכיל אותם. בעצם, מנעד ההכלה שלהם פוחת. יש להם פחות זמן וכוח בשביל המתבגר. זה רק "מראה" לו שהוא צודק. הוא באמת לא שווה.

דימוי העצמי של הנער/נערה יורד באופן משמעותי.

 

בעקבות כך הסכנה שהנער/נערה יהיו חשופים להתנהגויות סיכון מתגברות, התנהגויות כגון: אלימות, שימוש בסמים, אלכוהול, מיניות מסוכנת, קאטינג, הפרעות אכילה דיכאון ואף אובדנות.

 

פעמים רבות, בתהליך הגירושים עלולות להתפתח מחלוקות וריבים והנער נדרש לבחור צד. העניין הוא שגם אם הוא לא נדרש, בהתחלה הוא תמיד יבחר צד. גם אם ינסה להסתיר זאת.

יש להבין שתהליך הבחירה הזה דורש מאמצים נפשיים ענקיים. כשבוחרים צד, הנער, בעצם עובר תהליך של הכתמה של הצד השני – רק כך, הוא יכול להיות שלם עם בחירתו (הלא טבעית). אך יחד עם ההכתמה ובחירת הצד, קיים בו חלק שנורא רוצה להיות עם החלק המוכתם. תהליך זה יוצר לנער דיסוננס שלוקח את מרבית כוחותיו.

בנוסף, פעמים רבות, בזמן תהליך הגירושים, אחד/אחת מההורים עוזב את הבית. פתאום הנער לא רואה את אחד ההורים על בסיס יומי, דבר שהיה רגיל אליו כל חייו. ישנו געגוע, דאגה, כעס, אכזבה ופחד – הכל יחד.

לעיתים, אחד ההורים הגרושים מתלונן על הצד השני בפני הנער ובמודע או לא במודע, הוא הופך להיות שופט – מי אשם? מי צודק? בעצם הוא מקבל כוח עצום שהוא לא יכול או רוצה להתמודד איתו.

 

ומה מתחולל בתוך נפשו?

חשוב לדעת שההורים שלנו מופנמים בתוכנו, משמע, כאשר ההורים במחלוקת גדולה זה עובר לנער, בתוכו מתחולל מאבק פנימי בין שני ההורים המופנמים. מתקיימת בתוכו מלחמה בינו לבין עצמו (בין חלק אחד בנפש לחלק אחר) ובמלחמה כמו במלחמה יש רק מפסידים.

כיצד ניתן להקל על הנער/ה בגירושים:

  • לשתף את המתבגרים בתהליך הגירושים, להסביר להם בקצרה מדוע ההורים מתגרשים, מכיוון שחוסר הידיעה מאיימת ומפחידה הרבה יותר.

  • לנסות לא להפיל על כתפי המתבגרים את העומס הרגשי המלווה את הגירושים. אתם בוודאי כעוסים ופגועים אחד מהשני, אתם מרוחקים, אתם לא סומכים אחד על השנייה. תזכרו, אתם אמנם מתגרשים זו מזה, אבל הילדים לא נפרדים מאף אחד מכם. חשוב שהם עדיין יראו בכם כתף תומכת.

  • בתקופת הגירושים הילדים זקוקים לשניכם יותר מתמיד, נסו כמה שיותר להיות שם בשבילם.

  • במידה ואתם מרגישים שאינכם פנויים רגשית, פנו לאיש מקצוע שילווה אותם בתהליך הגירושים ויעבד איתם בצורה מקצועית את מה שעובר עליהם, ואף יכוון אותם נכונה.

  • להשתדל לא לריב, לצעוק, ולהכתים אחד את השנייה לידם. זה הורס בהם כל חלקה טובה. לנסות לעשות זאת לאחר שיירדמו, מחוץ לבית וכו'.

  • במידת האפשר, לסיים את תהליך הגירושים במהרה עם כמה שפחות מחלוקות וריבים.

  • מתוך כל הכאוס, לנסות ליצור שגרות בחייהם. שיגרה מביאה לרוגע, ומפחיתה חרדה.

גיל ההתבגרות  זוהי תקופה מורכבת ורגישה שבה הנער חווה את פירוק זהותו הקודמת כילד והתחלת גיבושה של אישיותו הבוגרת. זוהי תקופה שבו מתגבש העצמי ומתרחשת ראשית ההשתלבות בחברה הבוגרת. כאשר בתקופה זו מתחוללים הגירושים הכל תופס צבע בצורה קלוקלת.

עוד על כיצד הגירושים משפיעים על ההורים - לחץ כאן.

עוד על דיכאון - לחץ כאן.

עוד על בדידות - לחץ כאן.

עוד על רגשות אשמה - לחץ כאן

עוד על חרדה - לחץ כאן

bottom of page