התמודדות של גברים ונשים לאחר הגירושים
כאשר הסטטיסטיקה מתארת שאחד מתוך ארבעה זוגות מתגרש, ישנה תחושה שגירושים זה כבר לא עניין של מה בכך.
נכון, אמנם להבדיל מפעם כבר פחות מביש להתגרש ולהסתובב עם התואר "גרושה" אך המון פעמים התואר הזה מחביא בתוכו תחושות רבות, כמו כאב, אכזבה, פחד, התמודדות, לבד, ויותר מכל תחושת כישלון ורגשות אשמה בלתי פוסקים.
במאמר זה אני אתאר בקצרה את התהליך שעוברים גברים ונשים בתקופה שלאחר הגירושים. בנוסף, אציג כיצד ניתן לעזור להם ולהקל עליהם בזמן גירושים.
תחילה, יש להבין שגירושים, הוא אחד המשברים הקשים ביותר שגבר או אישה יתמודדו איתם בחייהם. בפרט, כאשר ישנם ילדים בתמונה. מחקרים רבים מראים שגירושים מככבים במקומות הראשונים בכל הנוגע לדיכאון, ולא בכדי.
מחקרים נוספים מראים שגברים לרוב מוצאים זוגיות שניה במהרה יותר מנשים. מצד שני, כיום שיעור האבדנות בקרב גברים גרושים רק בעליה.
פעמים רבות מגיעים אלי לקליניקה גברים ונשים שמתקשים למצוא זוגיות לאחר הגירושים. לרוב מתגלה שהם לא עצרו ועיבדו את הפרידה/הגירושים.
והפלא ופלא לאחר שאנו עושים זאת יחד בטיפול, הם מוציאים זוגיות חדשה ומיטיבה.
מדוע חשוב לעבד את הגירושים?
בזמן הליך הגירושים, מתעוררים רגשות עזים של כאב, כעס, ולעיתים אף נקמה, רגשות אשמה וכישלון. כאשר רגשות אלו לא מעובדים – הם קודם כל "תוקעים" אותנו באותו המצב למרות שכבר התגרשנו, כך שזה לא מצריך אותנו להישאר כך.
בנוסף, רגשות "כלואים" כמו אלו, במשך זמן רב, יכולים לעבור שינוי ובעצם במקום כעס ונקמה על בן הזוג, זה הופך כעס כלפי עצמנו, אשר עם הזמן משפיע על דימוי עצמי נמוך, ובטחון העצמי שלנו יורד משמעותית.
רגשות האשמה מתחילות להשפיע, ומערערים כל חלקה טובה בתוכינו, "אולי הייתי אשה לא מספיק טובה לבעלי", "אם היתיי עושה כך וכך זה לא היה קורה" , "בטח הוא ימצא משהי הרבה יותר טובה ממני", אולי בכלל מגיע לו משהי ש...". ומחשבות אלו לא נגמרות. מנגד, מחשבות כמו "אם הייתי אומרת לו מה עובר עלי, אולי זה היה משתנה", אם לא הייתי שותקת כל הזמן ומכילה ומבטלת את עצמי אז הייתי יכולה להביא לשינוי ולשמור על הנישואים", "אם הייתי חזקה יותר, ובעלת ביטחון עצמי, הוא לא היה עוזב". "אולי לא השקעתי מספיק בזוגיות אלא בקריירה" וכו'. זה לא נגמר.
תחושת הכישלון שהנה לא הצלחתי להחזיק זוגיות ונישואים, אם לא בשבילי אז לפחות בשביל הילדים נמצאת לאורך כל הדרך. ואם לא הצלחתי פעם אחת מה יבטיח שאצליח בפעם הבאה.
אנו לא רוצים להעביר את הילדים שלנו טלטלה כזאת שוב. בעצם מפחדים להיפגע, ומתחילים לבנות חומות, ועליה כל מיני כללים ומבחנים לבן הזוג שיבוא. אבל קשה להצליח במבחן אם לא יודעים את החומר, לכן זה נועד מראש לכישלון.
פעמים רבות, גירושים לא מעובדים, יכולים להביא לשחזור היחסים שהיו בנישואים, ובעצם להביא את אותה התוצאה.
לעיתים, אנו משליכים על בן הזוג או בת הזוג, את כל הכעסים והמועקות שהיה לנו על האישה או על הבעל מבלי בכלל שלבן או בת הזוג יש קשר לזה.
אך יותר מכל, היא ההתמודדות החדשה עם הלבד. לגדל את הילדים לבד, לישון לבד וכו'. תחושת הלבד הזו שמלווה אותנו לכל מקום. בנוסף, ההתמודדות של למצוא חברה חדשה, והרי כל החברים שלנו נשואים. אנו לא באותו המקום. ואני גם לא רוצה להכביד, רק מעצימה את תחושת הלבד.
בתקופה הראשונה ישנם את הרגעים שבהם הבית ריק, הילדים אצל הגרוש/ה, ויש שקט, השקט שכל כך רצינו בזמן הנשואים שבו נוכל קצת לנשום, לקרוא ספר טוב, לראות סרט, פתאם הופך לשקט כל כך חזק, כל כך קשה מנשוא עד שאנו מנסים בכל מיני דרכים לברוח ממנו. בכלל איך מבשלים פתאם לאדם אחד, רק לי. והמחשבות, המחשבות רצות, למי אני היום, ומי הייתי ולאן מכאן. מה אני עושה עם כל הזמן הפנוי שיש לי.
לאט לאט נכנסים הפחדים. לעיתים הם אפילו משתקים.
להסתיר, לשמור הכל בפנים שהילדים לא יראו מה שעובר עלי, החברים (מי שנותר), לא להדאיג את ההורים. אז אנו לובשים מסיכות ועוד מסיכות שכבר לא מזהים מי אנחנו מול המראה. זה לוקח מאתינו המון כוחות, עד שכבר כמעט לא נותר...
כיצד ניתן להקל בתקופה שלאחר הגירושים?
* יש להכין את עצמינו לתקופה לא פשוטה, אפילו קשה מאוד. עצם ההכנה וההכרה בכך, תביא התמודדות בריאה ונכונה עם הגירושים.
* יש לנסות לשהות ככל הניתן בסביבה תומכת, משפחה אוהבת, חברים, שיוכלו להכיל את הכאב העצבות בתקופה זו. להרגיש
בנוח להיעזר באנשים אלו לעזרה עם הילדים, קשיים כלכליים וכו'.
* חשוב, להיות אמיתי ולא להעמיד פנים שהכל בסדר - לכן חשובה סביבה תומכת, מבינה ומכילה תאפשר לך להיות אתה.
* לא להיות לבד בזה. לשתף, לשתף ולשתף! אתם לא מבינים כמה זה יכול להיות משנה חיים.
* להצטרף לקבוצות לגרושים /גרושות בפיסבוק (יש לא מעט) שבהם נפגשים, יוצאים, מכירים חברים חדשים
ואף מוצאים פרק ב'.
* מומלץ לעשות פעילות גופנית, תתפלאו לדעת כמה ספורט יכול להקל על תחושות קשות של עצב וכאב. בפעילות גופנית, משתחררים אנדורפינים - משככי כאבים טבעיים הנמצאים במוח, הגורמים לתחושה טובה, לשחרור ולהסחת דעת מכאבים שונים. חשוב לציין, שלסביבה התומכת יש חלק גדול בעידוד לביצוע פעילות גופנית בתקופה שלאחר פרידה, כי בתקופה זו
קשה מאוד לגרום לזה לקרות לבד.
* כדאי לזכור (עם כל הקושי החבוי בזמן תהליך הפרידה) שכמו רוב הדברים בחיים, הזמן עושה את שלו, באמת!
* זה הזמן להגשים כל מיני רצונות / חלומות שרציתם בעבר וזנחתם עם השנים. כל אחד והחלום שלו (לא, זה לא קלישאה). זוהי
דרך להתמודד עם הזמן הפנוי שנוצר לכם ועם ה"שקט".
* פעמים רבות טיפול פסיכולוגי יכול להקל משמעותית בהתמודדות עם גירושים.
אני מאמין שיש בנו את הכוחות להתגבר על הכל, אנו רק צריכים לדעת איך להגיע לכוחות האלו, ואיך להשתמש בהם ופה טיפול פסיכולוגי יכול לעזור.
המשורר והיוצר דודו טסה תיאר זאת יפה בשירו "בסוף מתרגלים להכל" וזה נכון, אך משפט זה חובה בתוכו גם תקווה אך גם סכנה בהקשר של גירושים. תקווה בכך, שגירושים זה לא סוף העולם, מתרגלים וממשיכים הלאה. אך יש בזה גם סכנה, איך שתתנהלו עם זה בהתחלה ולאורך זמן אתם תתרגלו לזה. כך שאם תחיו את הלבד ובפחדים, בסוף תתרגלו לזה, וזה יהפוך לבדידות. בכך אתם מסכנים אתכם ואת הסובבים אותכם.
אם כך, יש פה הזדמנות למצוא הרגלים בריאים, מהנים וטובים. זכרו זאת.
לייעוץ ראשוני חינם מוזמנים ליצור איתי קשר
השאירו פרטים בטופס שלחו ווצאפ או התקשרו - 050-8813815
Contact Us
תחילה, יש להבין שגירושים לנער/נערה הם טראומה, אולי הטראומה הגדולה ביותר שהם חוו עד כה.
הנער מרגיש שהבית שבנו לו, מתמוטט, מתפרק לרסיסים והחרדה גדולה, גדולה מדי.
תחילה, הוא מנסה לעצור את הפרוק, לתקן, בכל הכוח. להושיב את ההורים לשיחה, מנסה לגשר ביניהם, להביא לשלום בית. כשזה לא מצליח הוא מנסה לגייס אותם, וכל האמצעים כשרים, ניתן להבחין בהתדרדרות בלימודים, הגעה הביתה בשעה מאוחרת, לעיתים אף תהיה אלימות בבית הספר ומחוצה לו, הכל בכדי שהפוקוס ירד מהגירושים ויתמקד בו. בעצם באופן לא מודע, מתחיל תהליך של פגיעה עצמית. הנער שם לב שהוא נקלע לאיזו בעיה רצינית, שני הוריו מתגייסים למענו, ויש לו תחושה שזה יגרום להם להישאר יחד. כאשר זה לא קורה, החרדה ממשיכה לגדול. המתבגר מבין שהוא לא יכול לעצור את זה, אין לו שליטה על פירוק הבית, על הגירושים, בעצם אין לו שליטה על חייו. החרדה מתעצמת. בהמשך, הוא כבר מפסיק להאמין. מפסיק להאמין באלוהים, הרי הוא לא עצר את זה, הוא לא עזר לו בזה, מפסיק להאמין בהוריו, הרי אם הוא היה חשוב להם והם היו אוהבים אותו באמת, הם היו מתאמצים בשבילו, ונשארים ביחד ולא מתגרשים.
ולאט לאט, הנער מפסיק להאמין בעצמו, הרי אף אחד לא עצר את זה, כלומר הוא לא שווה את זה, הוא הסיבה שבגללה הם מחליטים להתגרש. הוא לא היה מספיק טוב, מספיק חכם, מספיק יפה, מספיק רגיש. זה בגללו.
האבסורד, שהעולם של הנער/ה מתמוטט והעולם ממשיך כרגיל, לא ער לשבר שמתקיים בתוכו, וכך גם הציפיות ממנו ממשיכות כהרגלן, להצליח בלימודים, להכין שיעורי בית, לעזור במטלות הבית, להיות חבר טוב, ועוד.
העולם מתמוטט לו, והוא מנסה לא להישבר האם אתם באמת חושבים שלימודים מעניינים אותו ברגעים אלו? הוא מנסה לשרוד את השבר.
והכי גרוע, דווקא בזמנים האלו כשהוא הכי צריך את הוריו, שיהיו שם, שיחזיקו אותו, שירגיעו, שיפחיתו קצת מהחרדה, לרוב הם לא פנויים – כי הם עצמם חווים את אותו הדבר. והם מפנים את כל הכוחות בכדי שהם עצמם לא יתפרקו בשבילם ובשבילו. הם עצמם בעיצומם של הגירושים ומגייסים את כל כוחם בשביל זה. הם בעצמם צריכים שמישהו יהיה שם, שיחזיק אותם, שיאמר להם שהכל בסדר, שיחבק אותם ושיכיל אותם. בעצם, מנעד ההכלה שלהם פוחת. יש להם פחות זמן וכוח בשביל המתבגר. זה רק "מראה" לו שהוא צודק. הוא באמת לא שווה.
דימוי העצמי של הנער/נערה יורד באופן משמעותי.
בעקבות כך הסכנה שהנער/נערה יהיו חשופים להתנהגויות סיכון מתגברות, התנהגויות כגון: אלימות, שימוש בסמים, אלכוהול, מיניות מסוכנת, קאטינג, הפרעות אכילה דיכאון ואף אובדנות.
פעמים רבות, בתהליך הגירושים עלולות להתפתח מחלוקות וריבים והנער נדרש לבחור צד. העניין הוא שגם אם הוא לא נדרש, בהתחלה הוא תמיד יבחר צד. גם אם ינסה להסתיר זאת.
יש להבין שתהליך הבחירה הזה דורש מאמצים נפשיים ענקיים. כשבוחרים צד, הנער, בעצם עובר תהליך של הכתמה של הצד השני – רק כך, הוא יכול להיות שלם עם בחירתו (הלא טבעית). אך יחד עם ההכתמה ובחירת הצד, קיים בו חלק שנורא רוצה להיות עם החלק המוכתם. תהליך זה יוצר לנער דיסוננס שלוקח את מרבית כוחותיו.
בנוסף, פעמים רבות, בזמן תהליך הגירושים, אחד/אחת מההורים עוזב את הבית. פתאום הנער לא רואה את אחד ההורים על בסיס יומי, דבר שהיה רגיל אליו כל חייו. ישנו געגוע, דאגה, כעס, אכזבה ופחד – הכל יחד.
לעיתים, אחד ההורים הגרושים מתלונן על הצד השני בפני הנער ובמודע או לא במודע, הוא הופך להיות שופט – מי אשם? מי צודק? בעצם הוא מקבל כוח עצום שהוא לא יכול או רוצה להתמודד איתו.
ומה מתחולל בתוך נפשו?
חשוב לדעת שההורים שלנו מופנמים בתוכנו, משמע, כאשר ההורים במחלוקת גדולה זה עובר לנער, בתוכו מתחולל מאבק פנימי בין שני ההורים המופנמים. מתקיימת בתוכו מלחמה בינו לבין עצמו (בין חלק אחד בנפש לחלק אחר) ובמלחמה כמו במלחמה יש רק מפסידים.
כיצד ניתן להקל על הנער/ה בגירושים:
- לשתף את המתבגרים בתהליך הגירושים, להסביר להם בקצרה מדוע ההורים מתגרשים, מכיוון שחוסר הידיעה מאיימת ומפחידה הרבה יותר.
- לנסות לא להפיל על כתפי המתבגרים את העומס הרגשי המלווה את הגירושים. אתם בוודאי כעוסים ופגועים אחד מהשני, אתם מרוחקים, אתם לא סומכים אחד על השנייה. תזכרו, אתם אמנם מתגרשים זו מזה, אבל הילדים לא נפרדים מאף אחד מכם. חשוב שהם עדיין יראו בכם כתף תומכת.
- בתקופת הגירושים הילדים זקוקים לשניכם יותר מתמיד, נסו כמה שיותר להיות שם בשבילם.
- במידה ואתם מרגישים שאינכם פנויים רגשית, פנו לאיש מקצוע שילווה אותם בתהליך הגירושים ויעבד איתם בצורה מקצועית את מה שעובר עליהם, ואף יכוון אותם נכונה.
- להשתדל לא לריב, לצעוק, ולהכתים אחד את השנייה לידם. זה הורס בהם כל חלקה טובה. לנסות לעשות זאת לאחר שיירדמו, מחוץ לבית וכו'.
- במידת האפשר, לסיים את תהליך הגירושים במהרה עם כמה שפחות מחלוקות וריבים.
- מתוך כל הכאוס, לנסות ליצור שגרות בחייהם. שיגרה מביאה לרוגע, ומפחיתה חרדה.
גיל ההתבגרות זוהי תקופה מורכבת ורגישה שבה הנער חווה את פירוק זהותו הקודמת כילד והתחלת גיבושה של אישיותו הבוגרת. זוהי תקופה שבו מתגבש העצמי ומתרחשת ראשית ההשתלבות בחברה הבוגרת. כאשר בתקופה זו מתחוללים הגירושים הכל תופס צבע בצורה קלוקלת.
